רבים טועים לחשוב, כי טראומות שנחוו במהלך החיים יכולות סתם כך להישכח. אבל בפועל, גם אם הזיכרון מחק את החוויה לחלוטין בהליך פסיכולוגי של הדחקה, הגוף שלנו זוכר את הכל. כמה מילים על האופן שבו טראומות נחקקות בגוף הפיזי שלנו, ועל ההשלכות שיכולות להיות לכך במאמר שלפניכם.
מתי מתרחשת טראומה?
טראומה נוצרת כתוצאה מחוויה שבה חש האדם סכנה אמיתית או איום ממשי על שלמותו הפיזית או הנפשית, או על שלמותם הפיזית והנפשית של אחרים סביבו, חוויה המלווה בתחושה של פחד, חוסר אונים או חרדה, לחץ ודחק, המכניסים את האדם ל"הלם" שמשתק אותו, גורם לו לקפוא ומקשה עליו את ההתמודדות עם הסיטואציה. טראומה יכולה להיווצר על רקע קשת רחבה של אירועים, שהמשותף לכולם, הוא, התגובה שהם מעוררים, הבאה לידי ביטוי בהצפה של המערכת הנפשית, כזו שלאדם קשה לעבד ולהכיל לבדו.
מקור המילה טראומה הוא בשפה היוונית, ופירושה הוא "פצע". הטראומה, בהנחה שהיא לא עברה עיבוד מחדש ולא קיבלה מענה במסגרת טיפול מקצועי, מתקבעת בתוך הגוף תבנית של אנרגיה, שלא סיימה את תהליך הזרימה שלה כראוי (הסבר נוסף על כך בהמשך המאמר), ואותה אנרגיה תקועה יוצרת פצע של ממש בגוף ובנפש.
לא כל אירוע קשה חייב להפוך לטראומתי
אירוע קשה, חשוב להדגיש, אינו חייב להותיר טראומה בנפשו ובגופו של האדם, אם הוא מעובד כראוי ב"רגע האמת" כאשר הוא מתרחש. כך למשל מסביר פטר לוין בספרו "להעיר את הנמר: מרפאים את הטראומה", כי טראומה היא "אנרגיה אצורה ותנועה שלא השלימה את עצמה", בין היתר בשל אותו "קיפאון" שהוזכר לעיל שאליו נכנס הגוף, תגובה שהיא תהליך ביולוגי טבעי, שנועד להגן עלינו מפני האיום (בדומה לאופן שבו חיות קופאות ומעמידות פני מתות עד שחולפת הסכנה). לוין גם מראה, כי בני אדם שחוו איום, אך הצליחו להגיב אליו באופן לוחמני, הנקרא בלשון מקצועית "תגובת הילחם", סבלו פחות מפוסט טראומה, היות שהאקטיביות שהם גילו בשעת מעשה, אפשרה לדפוס האנרגיה שהציף את הגוף להשתחרר.
כיצד הטראומה שחווינו משפיעה על חיינו בהמשך?
כאמור, גםאם המוח מחק את המצוקה שחשנו לפני שנים רבות, הגוף שלנו זוכר אותה. האירוע שחווינו, למעשה, נחקק כתבנית אנרגיה שלא השתחררה בתוך הגוף שלנו, החוסמת את הזרימה הטבעית של הגוף וה"תוקעת" אותנו ברמה הנפשית-רגשית באותו אירוע, כך שאנחנו עלולים לחוש שוב ושוב נתונים באותה סכנה, גם כאשר במציאות, האיום כבר לא קיים. כדי להמחיש את ההסבר התיאורטי, דמיינו לרגע שחוויתם אירוע של פריצה לבית. זינקתם מהמיטה למשמע רחשים מוזרים בבית, הבנתם כי אורחים בלתי קרואים פרצו אליכם הביתה, והגוף קפא, כי חשתם איום ממשי על חייכם ולא הצלחתם לזוז, שלא לדבר על להרים טלפון למשטרה או לשכנים. בהנחה שפרץ האנרגיה שהתעורר בגופכם נוכח האירוע, שלווה בדפיקות לב מואצות, בקוצר נשימה, מתיחות בשרירים ודריכות, לא הושלם, בכל פעם שתשמעו רעשים שהמקור שלהם אינו ברור אתם עשויים לחוש את אותם תסימנים פיזיים שחשתם באותו יום הפריצה, ולחוות מחדש את הטראומה. התהליך הזה הוא העדות לכך שגוף שלנו "זוכר" כל רגע שחווינו בחיינו.
אז מה הפתרון?
המחיר שאנחנו משלמים על אי עיבוד של טראומות שחווינו או על הדחקתן הוא גבוה, אך הנחמה היא כי גם אחרי שנים, ניתן לרפא את הטראומה באמצעות שחרור אותה תקיעות אנרגטית שהתרחשה באותו רגע טראומתי. טיפולי ריברסינג, המבוססים על טכניקת הנשימה המודעת, הם שיטה עוצמתית לריפוי טראומות, היות שצורת הנשימה עליה מבוסס הטיפול מאפשרת להגיע אל התת-מודע, שאליו הודחקו כל החוויות הטראומתיות שלנו, ו"לנשום" החוצה את אותו דפוס תבניתי טראומתי ש"יושב" בגוף ופוגע בתפקוד שלנו. אנחנו מזמינים אתכם לקרוא עוד מידע על טיפולי הריברסינג שמציע מרכז אמירים, וליצור עימנו קשר כדי לקבל מענה נוסף ו/או לקבוע מועד לטיפול.
נאוה סלור, מייסדת ומנהלת את מרכז אמירים, יועצת חינוכית, פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית (CBT), מטפלת בטראומה דרך הגוף, מטפלת בריברסינג (נשימה מודעת).
אני מזמינה אתכם ללחוץ כאן ולקבל בחינם טיפים לשיפור התקשורת עם הילדים ועם בית הספר .
פרטים ליצירת קשר: מרכז "רננים", ת.ד 11407, מכבים 71908, טלפון: 08-9265086, פקס: 08-9716152 או באתר האינטרנט.
נשמח לעזור ולסייע בכל שאלה- צרו איתנו קשר